שער רוח הקודש קכ״ה

יחוד ח"י ועקרו הוא ביום ר"ח או בלילו אחר חצות לילה לפי שיחוד זה מיוסד ע"ש שדי אשר שם זה במלואו הוא בגי' רא"ש חד"ש ואפילו להשתטח על קברי הצדיקים ביום ר"ח יועיל יחוד זה משא"כ בשאר היחודים וזה ענין היחוד הזה תחלה תכוין בשם שד"י שהוא סוד היסוד וכונת יחוד זה להוריד הטפה העליונ' ולעשות' בסוד אור מים רקיע והנה תחלת הכל תכוין לעשות אות ש של שד"י צורת ג' ווי"ן והד' צורת שתי ווי"ן הרי הם חמשה ווי"ן והם בגי' שלשים ועם הי' הם ארבעים ותכוין כי אתה עושה הכנה ביסוד כדי לקבל הטפה העליונ' שהיא סוד ארבעי' ג"כ כמו שנבאר והענין הוא כי טפה זו נמשכת מלמעל' מן הדעת העליון עד למטה והנה זה הציור שעשינו בשם שד"י שהוא היסוד בסוד ארבעי' הם סוד ד' יודי"ן שבשם הוי"ה דע"ב דיודי"ן שעול' ארבעי' כי שם ההוי"ה דיודי"ן עולה בגי' ע"ב כמנין חסד כי לעולם הוי"ה זו דמלוי יודי"ן הוא מצד החסד וז"ש באדר' חסד עילאה שריא בפום אמה והנה הטפה שאתה ממשיך הוא מן החסד העליון והוא המזל הח' דדיקנא דא"א שהוא מדת נוצר חסד כנודע ושם הוא הוי"ה דיודי"ן ומשם תמשך אלו הארבע' יודי"ן שמספרם ארבעי' למטה אל המזל הי"ג אל דיקנא דאריך ומשם תורידם אל ז' תחתונות דאו"א ומשם אל חסד דז"א ומשם אל יסוד דז"א והנה ענין ד' יודי"ן אלו הם סוד נשמה לנשמה ונשמה ורוח ונפש וארבעתם נק' אור. ואקדים לך הקדמה אחת דע כי בדבר זה יש הפרש בין היסוד לשאר הספי' כי מה שמושך היסוד מלמעלה אינו מתעבה בירידתו אמנם כ"כ הארתו גדולה שם כמו שהוא למעל' ממש וז"ס מ"ש חז"ל אור שברא הקב"ה בששת ימי בראשית היה מאיר מסוף העולם ועד סופו וגנזו כי הנה האור ההוא אינו מתעבה כלל בעת ירידתו למטה משא"כ בשאר שבע הספי' ונחזור לענין כי תחלת הכל צריך להמשיך ד' נשמות הנז' שהם הארבע' יודי"ן כנז' ולכן תכוין כי אעפ"י שאנו מורידים אותם ממדריגה אל מדריגה כנז' אינו מתעבה ומתעכב שם והנה בחי' זו נק' אור כי זהו ענין האור של מעשה בראשית כנז' אח"כ תכוין בחי' השנית שנק' מים והוא להלביש קצת אלו ארבע' נשמות הנז' ולעשות להם לבוש אחד דק בסוד הנק' מים וגם לבוש זה הוא בסוד החסד שהוא ע"ב כמו שנבאר והטעם הוא כי גם המים הם בחסד כנודע ואעפ"י שאמרו בזוהר בפ' תרומה במעשה בריה דרב ספרא כי מים ורקיע נעשים בבטן האשה עכ"ז כונתינו עתה היא לתת כח בטפה הזאת שתעש' אח"כ מים ורקיע בהיות' בבטן האשה וכמו שנבאר עתה בע"ה והנה בחי' לבוש זה הנק' מים הוא זה שתכוין לצייר הש' של שד"י ג' ווין ועליהם ג' יודי"ן בראשי ג' הווי"ן והם בגי' מ"ח והד' שני ווי"ן הרי הכל בגי' ס' והיו"ד עשרה הרי הכל בגי' ע' וציור זה הוא הכנה וציור בשס שד"י שביסוד לקבל כח המים מלמעלה וענין המים הם אלו שתכוין עתה להוריד מן אותם הד' יודי"ן הנז"ל שבמזל השמיני להוריד מהם אל המזל היג' בשם אהי"ה דיודי"ן אשר שם ויש בו ג' יודי"ן ואותם הארבעה יודי"ן מתלבשים באלו ה"ג יודי"ן ואין בחי' זו דומה אל בחי' האור הנז' שלא נתלבשה כלל אבל בחי' זו היא מתלבשת ומתעבת לפי שהיא בחי' מים שהוא כח התלבשות אל ד' הנשמות הנז"ל הנק' אור כנז"ל והנה היו"ד הראשונ' שהיא נשמה לנשמה איננה יכולה להתלבש רק ג' יודי"ן האחרות שהם נשמה ורוח ונפש אלו מתלבשים בג' יודי"ן של מלוי אהי"ה דמזל הי"ג הנז'. אח"כ תורידם משם בז' תחתונות של או"א אשר הכללות שלהם הוא סוד שם ס"ג וגם יש בו ג' יודי"ן ושם הג' יודין התחתוני' של מלוי ההוי"ה שבמזל השמיני מתלבשים בג' יודי"ן דס"ג הרי ששה יודי"ן והיו"ד הראשונה שאינה מתלבשת הרי ז' יודי"ן ואלו הז' יודי"ן שהם בגי' ע' תורידם ביסוד ע"ד הנז"ל איך עולה שד"י בסוד ע' ותורידם שם והנה עיקר הכונה היא בשם ע"ב דמלוי יודי"ן ובשם ס"ג הרי ע' אבל בשם אהי"ה שבמזל הי"ג אל תכוין בו אבל תכוין באלו השני שמות להורידם שיש בהם ז' יודי"ן שהם ע' ועם ב' הויו"ת ההם הרי הם ע"ב ג"כ בסוד חס"ד כי גם המים הם בסוד החסד והטעם למה אין שם אהי"ה שבמזל הי"ג נכנס במספר הנז' אעפ"י שג"כ מתלבש בו הטעם הוא לפי שסוד טפה זו עדיין היא בסוד הזכר ולכן כל כונתינו היא עתה להמשיכה בסוד שם הוי"ה שהוא זכר ולא בשם אהי"ה שהיא נקבה והרי נתבאר בחי' המים ודע כלל אחד כי לעולם כשהטפה יורדת היא בסוד יו"ד וכשנכנסת עד היסוד או מתארכת בסוד וא"ו ולכן כל צורת שד"י הם ווי"ן ובבחי' זו השנית תכוין בשמות הוי"ה ואלהי"ם משולבים זה בזה שהם בגי' יב"ק שהם מ' של בחי' הא' וע"ב של בחי' זו השנית ותכוין כי הז"א נק' אלהי"ם כנודע והטפה נק' הוי"ה והנה טפה זו כונתינו היא לעשות ממנה וולד אחר והנה עתה נתלבש שם הוי"ה הא' שהם הארבע' יודי"ן בבחי' אור שהם ד' נשמות כנז"ל בשם אלהי"ם שהוא לבוש אליהם. הבחי' הג' היא רקיע ותצייר שם שד"י ע"ד הנז"ל שהוא עולה ע' ותוסיף ג"כ לחלק אות י' של שד"י לג' חלקים שהם ג' קוצין שיש באות יו"ד והנה גוף היו"ד היא עשרה וג' קוצין ג' ווי"ן שהם י"ח הרי הכל פ"ח ופי' הענין הוא כי אחר אשר נתלבשו ד' יודי"ן הראשונים בסוד מים הנה עתה צריך להלבישם לבוש אחר יותר עב כדי שיצא לאויר העולם בסוד רקיע דאקרישו מייא כנז' בזוהר ואמנם ענין הלבוש הזה איננו רק אל בחי' הנפש לבד כי הנה התנוק אין בו נגלה רק בחי' נפש לבד בפועל אך השאר הם בכח בלתי התלבשות עד שיעסוק בתורה ובמצות כנודע ולכן אין הכונה עתה רק להלביש את הנפש לבדה ולכן אנו ממשיכים משם ההוי"ה דמלוי אלפי"ן הנק' מ"ה שהוא בז"א עצמו ולכן צריך שנודיעך סדר השמות תחלה כי הנה בראשונה הוא שם ע"ב ואח"כ ס"ג ואח"כ מ"ה ואלו הם ג' בחי' אור מים רקיע הנז"ל וכבר ביארנו כי היו"ד הראשונה של ע"ב לא יכלה להתלבש כלל בשם ס"ג רק ג' יודי"ן בלבד ואח"כ שם ס"ג מתלבש בשם מ"ה באופן זה כי הנה היו"ד הראשונה של שם ס"ג היא עצמה יו"ד א' של שם מ"ה ואח"כ ב' היודי"ן האחרות שבשני הההי"ן דס"ג נתהוו לשתי אלפי"ן של מ"ה והענין הוא כי צורת כל האלפי"ן שיש מן הבינה ולמטה כלם הם צורת יו"ד כזה א והם ג' אותיות יו"ד של מלוי היודי"ן של שם ס"ג הרי איך היודי"ן של מלוי הההי"ן שבשם ס"ג הם עצמם צורת האלפי"ן של שם מ"ה והנה האלף של וא"ו דס"ג היא עצמה האל"ף של וא"ו דמ"ה. ונחזור אל הענין איך בחינת מים שהיא שם ס"ג היא מתלבשת ברקיע שהיא הוי"ה דמ"ה כי הנה כבר נתבאר כי שם ס"ג היא באימא ואותה אל"ף שבשם ס"ג באות ו' שבו היא הנמשכת באות אל"ף שבאות וא"ו של שם מ"ה והנה כאשר שם מ"ה הוא חסר אל"ף זו בגי' ד"ם וכשיורד' אל"ף הנז' מן וא"ו דס"ג כאן נעשה אד"ם ודע כי אל"ף זו סודה שם אהי"ה כנז' בתקו' וכשתרבע שם אהי"ה כזה א' א"ה אה"י אהי"ה יהיו בגי' מ"ד ונמצא כי זו האל"ף היא ד"ם ושם מ"ה עצמו בלתי אל"ף זו היא ד"ם כנז' הרי הם שני פעמי' ד"ם שהם בגי' פ"ח והנה תכוין להוריד אל"ף זו שהיא ד"ם כנז' בתוך וא"ו של מ"ה שהיא סוד רביעית דם הנק' נפש ותכוין עתה להלביש ד"ם נפש זו בסוד רקיע וטעם קריאתו רביעית דם הוא לפי שהוא סוד מספר רבוע כנז' והנה תוריד שם זה של מ"ה הנעשה פ"ח כנז' ע"י זו האל"ף ותורידהו עד היסוד שהוא שם שד"י העולה פ"ח בציור הנז"ל ובזה נעשה בחי' רקיע שהוא לבוש אל סוד הנפש לבדה שהיא סוד רביעית ד"ם כנז' והנה נודע כי כד אקרישו מייא ונעשו רקיע מתברר הפסולת שהיא הקליפה והעכירות שיש באותם הימים כנז' בפ' בראשית בזוהר והוא מבחי' יניקתה מן שם אלהי"ם ולכן תכוין ברבוע א' א"ל אל"ה אלה"י אלהי"ם שהוא בגי' מאתים והנה עתה בזה השם נקרשו המים ונעשה רקיע אל הנפש ולא תכוין בעכירו היוצא ממנו ח"ו והנה שתי בחי' הראשונות היו מ' וע"ב שהם יב"ק ובחי' זו היא פ"ח הרי מאתים כמספר רבוע אלהי"ם הנז' וענין זה רמוז בפ' האלף לך שלמה כי שלמה הוא היסוד שהשלום שלו והיא אותה האלף של אהי"ה שנמשכה באות וא"ו של מ"ה אשר ממנה נעשה רביעית ד"ם הנפש ומכחה נעשה הרקיע שירדה למטה ביסוד כנז" וזהו האלף לך שלמה ואח"כ נעשת אל"ף זו בסוד מאתים שהוא רבוע אלהי"ם כנז' וזהו מאתים לנוטרים את פריו והרי נתבאר כי מן שם אלהי"ם הנז' נתפשט עכירו דזוהמא הנק' מות ולכן ר"ת לנוטרים את פריו הוא אל"ף וס"ת הם מו"ת לרמוז כי אותה האלף שממנ' נעשה רבוע אלהי"ם הזה שהוא בגי' מאתים הנה הוא נוטר ושומר את הפרי שהוא הטפ' הנז' מן אותו העכירות הנק' מות הבחי' הרביעית היא כי הנה אחר שנעשה הרקיע הנז' אל הנפש הנז' צריך שנברך את טפת הנפש הנז' במאה ברכות כנז' בזוהר בפ' לך לך בסתרי תורה בפ' לך לך מארצך וכו' ואברכך וכו' כמנין ל"ך ל"ך ברכות מברך הקב"ה את הנשמ' כשמשלח' וזה ביאור עניינם כי הנה עד עתה היו ג' בחי' ע"ב ס"ג מ"ה ומשם המשכנו אור מים רקיע ועתה צריך להמשיך מאה ברכות משם ב"ן דההי"ן ותחל' צריך לצייר שם שד"י בציור זה השי"ן ג' ווי"ן וג' יודי"ן עי"ג ראשי הווי"ן והדל"ת שתי ווי"ן והיו"ד גופא אחד באמצע צורת יו"ד וג' קוצין בסוד ג' יודי"ן הרי הכל בגי' ק' ותכוין כי עתה היסוד נק' אמה בסוד מא"ה ברכות אלו וצריך עתה להמשיכם מלמעל' ע"ד בחי' אחרת כי הנה אותיות מא"ה הם בגי' מ"ו ותמשיך תחל' משם ע"ב דיודי"ן שבמזל השמיני שמלוי ההוי"ה ההיא היא בגי' מ"ו כנודע אח"כ תכוין כי מ"ם וי"ו במלואם הם ק"ב והם סוד כל המלויים של ג' שמות ע"ב ס"ג מ"ה שהם בגי' ק"ב שהוא בגי' אלהינ"ו וסוד ק"ב זה תמשיכהו בשם נ"ב אשר באו"א ותחלה נבאר עניינו כי הנה היותו נ"ב עניינו הוא לפי שהיסוד שבאימא נכללים בו כל חמשים שערי בינ' הנמשכים עד ההוד ואז היסוד שבה לוקחם בסוד חמשים ואם תצרף ג"כ עמהם בחי' ההוד והיסוד בסוד משפיע ומקבל החמשים שערים הרי נ"ב ואמנם כפי האמת ק"ב הם כי אם נמנה הכולל חמשים שערים ועמו הם נ"א והיסוד המקבל החמשים שערים ועמו נ"א הם ק"ב והנה אלו הק"ב שהם ביסוד הבינה הם סוד ק' ברכאן ושני צירי הדלתות אשר ברחם האשה והנה ענין ב' הצירין האלו הם בחי' היסוד וההוד עצמם אשר במציאות הרחם עצמו כי הלא גם הרחם עצמו כולל י"ס והם הם עצמם נצח והוד שברחם כי היסוד הוא מקבלם בסוד הנצח והנה על הק"ב הזה הוא מ"ש בגמ' רוצה אשה בקב ותפלות וכו'

ונבאר עתה איך שם נ"ב שבבינ' נעש' בסוד ק"ב והוא כי השם עצמו הוא נ"ב ואח"כ תקח הה"א הראשונ' ותציירנ' בציור ד"ו וה"א שניה בציור ד"י וכן ה"א שלישית בציור ד"ו וה"א רביעית בציור ד"י והרי כלם עולים בגי' מ"ח ועם נ"ב הרי מאה ברכאן שבו וענין ציורים אלו ביאורם הוא כי ה' של הה"א היא סוד הבינ' או המלכות ד' על ו' וז"ס עבור הא' של זו הוא"ו שבתוך הה"א ואח"כ הוא זמן היניק' וזה אינו רמוז בשם כי אינו נכלל בו רק משם ממקומו הוא יונק ואז עדיין הוא בסוד ו' שהיא שש קצוות או תלת כלילן בתלת שהם ג"כ ו' אך עיבור הב' שלאחר היניק' אז הוא ד' על י' כי אז נשלם לעשר' עם המוחי' וז"ס ציור ד"ו וד"י כי מעת' צריך לתת בו כח במא' ברכאן אלו כדי שיועילו אליו אח"כ ענין ב' העיבורי' הנז' ועת' תמשיכם ביסוד הכולל מאה כנז"ל והרי נשלמו בחי' מיין דוכרין שביסוד הזכר. ועת' אנו צריכים ג"כ כל הארבע' בחי' הנז"ל בסוד מיין נוקבי' אשר בשם שד"י שביסוד של הנקב' שהיא מלכות כנודע כי אביו ואמו שותפים באדם ותחל' צריך לכוין לצייר שם שד"י שביסוד של הנקב' בציור השי"ן בשלש' ווי"ן ובג' יודי"ן על ראשי הווי"ן ועוד צורת כפ' שהיא בשולי תחתית השי"ן העשוי כמין כ' ופניה למעל' ובתוכ' הג' ווי"ן כזה ? והוא סוד הכלי של המ"ן שביסוד שלה והד' והיוד כמו שהם והרי הכל בגי' פ"ב ואח"כ תמשיך בחי' האור ע"ד הנז"ל בזכר אלא שהוא באופן אחר והוא שתכין כי שם ע"ב הנז"ל שבמזל השמיני עם עשר אותיותיו הרי הם פ"ב בציור הנז"ל שבשד"י ותכוין כי גם עתה הארבע' יודי"ן שבו הם מ' גם תכוין שנעש' ע"ב זה בסוד מ"ב אתוון שהם ד' אותיות הפשוט ועשר' דמלוי ביודי"ן וכח דמלוי המלוי הרי מ"ב ועם המ' הנז' הרי פ"ב ג"כ ותכוין כי עתה שהוא בחי' מ"ן בא מסוד מ"ב שהוא סוד הגבור' ולכן כשתמשיכנ' אל תמשיכנ' דרך או"א כנז"ל במיין דוכרין רק בסוד הבינ' לבדה והרי זה בחי' אור בחי' השנית הנק' מים תכוין לעשות עתה בה סוד הכלי המקבל המ"ן והנה הוא שם שד"י במלואו שהוא שי"ן דל"ת יו"ד והם ט' אותיות והם בגי' תתי"ד והענין הוא כי הנה הם ה' פעמי' או"ר וה' פעמי' מים בזכר והנה אין טפה יורדת מלמעל' שאין עולים כנגד' טפיים וצריך להיות בה ט' פעמי' מים והם ט' אותיות שבמלוי הנז' גם ט' אותיות הנז' הם בגי' ט' פעמי' מים שהם בגי' תת"י שהם כנגד ט' ספי' שבה ובכל אחת סוד מים ועוד יתרים ארבע' אחרים והיא בחי' העשירית שבה שהיא סוד ד' והיא כתר שבה שהיא סוד דל"ת אח"כ צריך להמשיך מלמעל' מים האלו והוא שתכוין כי בז' תחתונות של הבינ' הוא שם ס"ג ושם תוריד חו"ב שלה בחו"ג שלה ואז יהיו עשר אותיות ס"ג כוללים ז' תחתונות שבה וגם כל העשר שבה בעשר אותיות המלוי ושם תכוין ג"כ בסוד ט' פעמי' מים ועם הכתר שבה שהוא ד' הרי תתי"ד ג"כ ותורידם בשד"י שביסוד שבה שהוא במלוי ט' אותיות כנז' והנה סוד ט' מים הנז"ל העולים בגי' תת"י עליהם אמר הכתוב טוב תתי אותה לך והנה בתוך המים האלו נמשכת הטפה העליונ' שהם עשר אותיות מלוי השם וכשיוסרו משם ישארו ת"ת ואז הם סוד המים המאררי' שנאמ' בהם בתת ה' את יריכך נופלת כי המ"ן הם דינים ואם תסיר מהם היו"ד הממתקם ישארו ת"ת הנז' בחי' השלישית רקיע ותכוין לאותיות אמצעיות שבמלוי שד"י והם יל"ו והנה הם אותיות לו"י המבדיל בין מים למים כי הבדל' נאמר' בשני שהיא גבור' שהוא סוד לו"י כנודע ותכוין להמשיך כאן מלמעל' משם אלהי"ם שבבינ' תמשיך מן אותה א' של אלהי"ם הנז' אל אות אל"ף שבשם אדנ"י שבמלכו' כי שניהם נקבות אבל בז"א המשכנו אל"ף של אהי"ה בשם מ"ה דאלפי"ן לעשות בחי' רקיע כנז"ל ותכוין עתה כי א' זו של אלהי"ם צורת' יו"י וצורת א' של אדנ"י צורתה יו"ד והרי יו"י ויו"ד הם בגי' לוי הנז'. בחי' הד' והם מאה ברכאן ותכוין החלה בג' אותיות אחרונות כבמלוי שד"י שביחוד שבה והם נת"ד ותכוין כי הנה בטפת הזכר המשכנו לו מאה ברכאן בסוד הזכר שהוא ב"ן אך טפת הנקב' צריך לברכ' ק' ברכאן בסוד ב"ן וב"ת שהם בגי' נת"ד לפי שהיא כוללת שניהם ותכוין להמשיך כאן מלמעל' ג' אהי"ה דיודי"ן ואלפי"ן וההי"ן שהם בגי' תנ"ד א"ש עם הכולל גם תכוין להמשיך בה ק' ברכאן משם אהי"ה העול' כמספ' המרובע אהי"ה פעמי' אהי"ה והם בגי' אמ"ת וי"ב אותיות שיש בג' שמות אהי"ה הנז' בפשוטם ועם הכולל שלהם הרי הכל בגי' נת"ד והנה עתה אחר שכבר תקננו בחי' מ"ן ומ"ד עתה נגדלת המלכו' בשיעור קומת ז"א ונמצא שעלתה למעלה משעורה הא' שהית' בחזה דז"א כנודע ועתה עלתה גם כנגד חו"ב וחו"ג וחצי ת"ת דז"א וכל אחד מהם כלול במאה ברכאן הרי הם נ"ת ותחלת שעור' היתה ד' לבד שהם תנה"י דז"א לבד כנודע הרי הכל בגי' נת"ד ודע כי כשח"ו יש עונות בישראל זה הנת"ד נעש' כימי נד"ת דותה תטמא.

ועתה צריך שתכוין לנקד כל הבחי' הנז"ל כולם אחר כל הנז"ל לגמרי וצריך שתחיל' תכוין בשם שד"י לתת בו נקודות ואח"כ לתת נקודות בשם היוצא ממנו בדרך ציור הנז"ל לעשותו אור מים רקיע וכו' בין בנקודות בין בדכורי' בין בנוקבי' וזה ציורם של המ"ד בתחל'

שְדִיִ שְדֶיֵ שָדָיֱ שַדֵיֵ וִוִו וִוִי וֹיֹוֹיֹוֹיֹוֹוֹיֹ וַיַוַיַוַיַוַוַיַוַוַוַ ויִויִויִוויִייַי וזה ציור המ"ן באחרונה שָדָיֱ שֹיֹןֹ דֹלֹתֹ יֹוֹדֹ יַלֵוֵ נֱתְדֶ וַי וַי וֱיכ דִיִ

ועתה נבאר טעם הנקודין האלו הנה ציור השם הא' בגי' מ' ולכן נקודו בגי' מ'. ציור הב' בגי' ע' ולכן נקודו בגי' ע'. שם השלישי הוא סוד רקיע לכן כל נקודו פת"ח שהוא ציור רקיע בהם י"ב פתחין והם בגי' ע"ב וכן נקוד שם שד"י העליון שע"ג הציור הוא בגי' נקודותיו ע"ב: שם הרביעי הוא מאה ברכאן ומא"ה בגי' מ"ו כנז"ל וכן נקודותיו בגי' מ"ו. שם החמישי בגי' פ"ב ולכן נקודיו בגי' פ"ב. שם הששי הוא ט' אותיות ונקודיו ט' חול"ם שהם בגי' מים. שם השביעי וגי' מ"ו ולכן נקודיו מ"ו. שם השמיני הוא סוד ק' ברכאן גם נקודו בגי' נז'. וכדי שלא תטעה רצוני לפרש לך בפי' מספר נקודות שמנ' שמות הנז"ל. שם הא' שב"א בשי"ן וחירק בדלי"ת וחירי"ק ביו"ד. וכנגדו בציור שלו שלמט' ממנו הוא שני חירי"ק בשני ווי"ן הראשוני' של שי"ן וב' חירי"ק בשני ווי"ן של ד' שם השני שב"א בשי"ן וסגו"ל בד' וציר"י ביו"ד. וכנגדו בציור שלמט' הוא ה' חולמים בחמש' אותיות ראשונות וב' חולמים בשני ווי"ן של הד': שם השלישי פת"ח בשי"ן וקמ"ץ בד' ושב"א סגו"ל ביו"ד. וכנגדו בציור שלמט' כל י"ב אותיותיו פת"ח. שם הרביעי פת"ח בשי"ן וציר"י בד' וציר"י ביו"ד וכנגדו בציור שלמט' ד' חירי"ק בארבע' אותיותיו הראשונים של יודי"ן וביו"ד האחרונ' פת"ח. שם החמישי קמ"ץ בשי"ן קמ"ץ בד' שב"א סגו"ל ביו"ד. וכנגדו בציור שלמט' שני יודי"ן ראשונים שני פתחי"ן יו"ד שלישית שב"א סגו"ל וחירי"ק בד' וחירי"ק ביו"ד: שם הששי תשעה חולמי' בט' אותיותיו. שם השביעי פת"ח ביו"ד וציר"י בלמ"ד וציר"י בוא"ו. שם השמיני שב"א סגו"ל בנו"ן ושב"א בתי"ו וסגו"ל בדל"ת והרי נשלמו:

ודע כי ענין ט' פעמי' מים הנז"ל שהם בגי' תתי"ד שהם בנקב' כנז"ל ז"ס פ' כל הנחלים הולכי' אל הים כי אל הים הם אותיות אלהי"ם והוא כי אם תחבר אלהי"ם ותתי"ד הנז' שהם טפ' מים יעלו תת"ק שהוא מספר ץ פשוט' של מנצפ"ך שהיא תשע מאות סוף החשבונות שיש בכ"ז אותיות אלפ"א בית"א.